רשימת אנחנו העיר

רשימת ׳אנחנו העיר׳ היא איחוד כוחות יוצא דופן ומרגש לנוכח השדה הפוליטי הנוכחי. פעילות, אקטיביסטים, מובילות חברתיות ונציגי כלל הקהילות המרכיבות את תל אביב יפו.

הרשימה מאחדת קבוצות שונות מרחבי העיר –ערביות ויהודיות, חילונים ודתיים, להט"ביות וסטרייטים, מזרחיות ואשכנזיות, ותיקים, פליטים ומהגרים. ׳אנחנו העיר׳ פועלת למען עיר שוויונית, מגוונת וחופשית – המעניקה ייצוג, ביטוי והקצאת משאבים לכל הקהילות שהופכות את העיר הזו למה שהיא. למען עיר שעובדת ושייכת לתושביה, ולא לנדלניסטים ומפתחי נדל"ן.

מוביל את הרשימה, המעומד לראשות העיר, הבמאי והיוצר, אסף הראל, שהמונולוגים הפוליטים שלו הפכו בשנים האחרונות לתופעת ויראלית כשלא נמנע מלהתעסק בנושאים הכואבים והקשים ביותר בחברה הישראלית. הראל ליכד סביבו את רשימת ׳אנחנו העיר׳, כמועמד האופוזיציוני - היחיד שלא עובד אצל חולדאי, ומציע סדר יום אחר ושינוי מהותי בסדרי העדיפויות של העיר. אחריו ברשימה, עו"ד אמיר בדראן, נציג יפו והערבי היחיד במועצה בשנתיים וחצי האחרונות. לוחם למען תל אביב יפו שוויונית ונאבק למען דיור, חינוך ותשתיות הולמות לכלל תושבי ותושבות העיר. שולה קשת, פמיניסטית מזרחית, מנכ"לית תנועת אחותי ויו"ר ועד נווה שאנן – מי שהובילה את קמפיין דרום תל אביב נגד הגירוש – וידועה כפעילה מרכזית נגד גזענות ונגד ג'נטריפיקציה.

ובהמשך רשימתנו - מוריה שלומות, לשעבר מנכ"לית שלום עכשיו ולוחמת צדק. ארנה לין, עורכת דין למען זכויות עובדים. מכי חכם נאמן, אקטיביסטית פמיניסטית ומייסדת עמותת רוח נשית. אלון גרבוז, לשעבר מנכ"ל הסינמטק ולוחם למען חופש הביטוי. מתילד עבוד, מורה ועורכת דין ופעילה בקהילה הערבית ביפו; ענבל אגוז, פעילה צעירה בדרום תל אביב למען זכויות פליטים ונשים. מייסלון חמוד, בימאית קולנוע ואקטיבסטית.

הרשימה המלאה: אסף הראל, עו״ד אמיר בדראן, שולה קשת, עו״ד מוריה שלומות, מכי חכם נאמן, עו״ד ארנה לין, אלון גרבוז, עו"ד מתילד עבוד, ענבל אגוז, מייסלון חמוד, מריה ג׳וזה, עו״ד נועה לוי, פרופ׳ איריס רחמימוב, ד״ר חן משגב, ד״ר נעמה מישר, לידיה סקראן, חדוה ישכר, עו״ד שאדי כבהה, עו״ד מור סטולר, גבי עאבד,, נמרוד פלשנברג, איתי אקנין, דורית גרסטנפלד, עומר סכסכ, אסתר עילם

סגור

דרום תל אביב

לתושבים ותושבות - לא לנדל"ניסטים

הזנחה פושעת וסביבה אלימה: מציאות החיים הקשה בדרום תל אביב איננה גזירת גורל. היא מעשה ידיהם של קובעי המדיניות בעיר, שהזניחו בכוונה תחילה את הדרום ויצרו אפליה: כך הפכו שכונות המגורים שלנו למרכזי תחבורה ציבוריים המשרתים את כל הארץ. צרכי החינוך, התרבות והפנאי של התושבות והתושבים זוכים שוב ושוב בהתעלמות. אדישותם של האחראים על שלום התושבות והתושבים (נוכח מפגעים פיזיים מסוכנים כגון בלוני גז חשופים, רחובות חשוכים, זיהום אוויר, זיהום הקרקעות), וההפקרה שהפכה את שכונות הדרום למוקד של סחר בנשים וסחר בסמים פוגעת גם בביטחון התושבות וחושפת אותן לאלימות מינית ולהטרדות ברחובות.

מדיניות של גירוש ונישול: מאות משפחות מזרחיות, המתגוררות בדרום ת"א זה עשרות שנים, מכונות עתה "פולשות". הן מתמודדות עם התעמרות מתמשכת מצד הרשויות, שמשתפות פעולה עם בעלי הון במטרה לשבור את רוחן ואת כיסיהן של המשפחות, ולפנותן מבתיהן לטובת בניית מגדלי יוקרה לעשירים. אם לא די בכך, לשכונות הדרום נותבו עשרות אלפי מהגרי ומהגרות עבודה ומבקשות ומבקשי מקלט, ללא שום התייחסות או מענה לסוגיות הדיור, החינוך, הבריאות והרווחה. כך הפכו שכונות דרום העיר לגטאות עם צפיפות בלתי-אנושית. תהליכי הג'נטריפיקציה באזור מקבלים חיזוק משמעותי מהמדיניות האנטי-חברתית של חולדאי, הכוללת הפסקה כמעט מוחלטת של בניית דיור ציבורי והתנערות מנזקי מפלצת הבטון המכונה התחנה המרכזית החדשה, שפולטת זיהום מסכן חיים בלא הרף.

שיסוי וגזענות במקום פתרונות: מדיניות זו יצרה את התנאים האידיאלים עבור טייקוני הנדל"ן, הרוכשים אדמות באזור וזוכים בגיבוי ממסדי במאמציהם לפנות את האוכלוסייה המקומית לטובת רווחי עתק. במקום לעמוד לצד האוכלוסייה המקומית, הרשויות נוקטות במדיניות "הפרד ומשול" המלבה גזענות, מפרידה קהילות מוחלשות ומשסה אותן זו בזו. תעמולה פופוליסטית וגזענית מסיטה את האחריות מקובעי המדיניות בממשלה ובעירייה ובכך תורמת להאצת תהליכי הג'נטריפיקציה. כיום, הן האוכלוסייה הוותיקה והן אוכלוסיית מבקשי ומבקשות המקלט עומדות בפני איום גירוש מידי.

אנחנו נפעל למען סגירה לאלתר של התחנה המרכזית החדשה והפיכתה למרכז לרווחת הציבור; נגבש תכנית חירום לשיקום דרום העיר והקצאת משאבים ליישומה; נפעל לסגירתם לאלתר של כל מכוני הזנות והסחר בנשים, במקביל לתכנית לשיקום נפגעות ונפגעי תעשיית הזנות, בשיתוף עם נשים בתעשיית הזנות, מוסדות רווחה וארגוני החברה האזרחית; נפעל למיגור הסחר בסמים והפשיעה יחד עם טיפול ושיקום מכורות ומכורים לסמים.

[תמונה: מטי יניקוב]

נקדם תכנית מתווה עירונית וארצית לקליטת מבקשי המקלט שתכלול פתרונות תעסוקה, דיור, חינוך ורווחה יחד עם פיזור אוכלוסיית מבקשי המקלט באזורים שונים ברחבי העיר ובערים שכנות, בהתאם ליכולת הקליטה של כל אזור;  נקצה משאבים לתמיכה ולטיפול באוכלוסייה מוחלשת בגיל זקנה ובמצבים של מוגבלות פיזית; נדרוש עצירה מידית של הריסות בתים, פינוי ודחיקת תושבות ותושבים מהבתים והשכונות, בפרט בשכונות גבעת עמל, אבו כביר, נווה עופר, נס לגויים, הארגזים, התקווה, קריית שלום, נווה שאנן, כרם התימנים, שפירא ושכונות יפו. נגבש פתרונות יחד עם התושבות והתושבים כך שההסכמים יבטאו את ההעדפות והצרכים של התושבים והתושבות.

נקים מוסדות תרבות מקומיים ונשמיש מוסדות קיימים, במטרה לשמר ולטפח את המורשת התרבותית המקומית העשירה ולהעלותה לקדמת הבמה; נקצה משאבים לאירועי תרבות, אמנות ומוזיקה מגוונים התואמים את העדפות תושבות ותושבי האזור; נפעל להנצחת ההיסטוריה המקומית של המוזיקה המזרחית; לעידוד יצירה מקומית בתחומי האמנות, הקולנוע, המוזיקה והמחול ולתמיכה ביוצרות ויוצרים מקומיות ומקומיים. נקדם הקמה, שיפוץ ושדרוג של מוסדות דת  בהתאם לצורכי הקהילות החיות בשכונות.

נדרוש השקעה מסיבית במערכת החינוך המקומית, הוספת כיתות, בתי ספר וגנים בהתאם לגודל האוכלוסייה וצרכיה; נגבש תכניות ייעודיות לצמצום הפערים מול צפון העיר, לרבות הקמת בתי ספר עיוניים, מרכזי לימוד וחיזוק מוסדות החינוך הפורמליים והבלתי פורמליים בשכונות. נקדם השקעה נרחבת בשדרוג וטיפול בתשתיות: מדרכות, כבישים, תאורת רחוב, ניקוז מי גשמים, חזיתות מבנים; הטמנת רשת החשמל והעתקת תשתיות המונעות נטיעת עצים בוגרים, פינוי מפגעים סביבתיים, אשפה ולכלוך; נפעל למען פיתוח סביבתי מקיף, לרבות פארקים, מרחבים ציבוריים, חצרות בניינים, מבני ציבור, ויצירת רצף מרחבי ותפקודי בין שטחים אלה; שיקום ופיתוח צירי תנועה מרכזיים והפיכתם ידידותיים עבור הולכי רגל; תמיכה עירונית במסחר הוותיק בשכונות.

סגור

להט"ב

ללא הבדל דת, גזע ומין

הקהילה הלהט"בית הפכה את תל אביב – יפו לביתה, אולם בית זה אינו בטוח מספיק עבורה. זוגות חד-מיניים עדיין חווים הטרדות מיניות ברחובות, טרנסיות עדיין חוות אפליה ואלימות קשה: לעיר הכי להט"בית בישראל יש עוד הרבה עבודה לעשות כדי לזכות בתואר שהודבק לה. עיריית תל אביב – יפו משקיעה רבות בקידום תיירות גאה, אך חלק גדול מקרב תושבות ותושביה הלהט"בק סובלות וסובלים משירותים לא מותאמים, הזנחה והעדר ביטחון אישי. אנחנו מתחייבות ומתחייבים לפעול למען שוויון וביטחון עבור קהילת הלהט"בק, לקדם ערכים של סובלנות בתל אביב-יפו, להנגיש ולשפר שירותי רפואה, רווחה, תרבות וחברה בכל חלקי העיר (גם בשכונות הדרום והמזרח וביפו, בהן גדלה מאוד אוכלוסייה זו) ולמלא את החלל שנוצר עקב מדיניות ממשלתית להט"בפובית ומפלה.

נוסף לכך, תל אביב-יפו יכולה להוביל את המהלך החילוני-אזרחי ולאפשר לאזרחי ואזרחיות ישראל, יהודים ולא-יהודים, סטרייטיות, להט״בים, מהגרות ופליטים להתחתן בבניין העירייה. בשלב ראשון הנישואים יהיו תקפים רק בכל הנוגע לשירותי העירייה, אבל כפי שהוכיחה מחאת הקהילה בעקבות חוק הפונדקאות, שמחה הקהילה העסקית לתמוך בקהילה. אפשר לקוות שבבוא היום גם שאר הגופים האזרחיים והממשלתיים יכירו בחוקיות הנישואין של זוגות שהתחתנו בעיר.

נפעל למען יצירת מערך טקסי "נישואים אזרחיים" בעיריית תל אביב-יפו; הבטחת מרחב ציבורי בטוח לקהילה הטרנסית; הכשרת העובדות והעובדים במערכת העירונית לטיפול ולמענה ללהט"ב, תוך הבנה של הצרכים הייחודיים בקהילה; קידום תכנים של קבלה וסובלנות כלפי הקהילה הגאה בעיר, ובפרט במערכת החינוך; הגברת שיתוף הפעולה העירוני עם ארגוני הקהילה; התאמת טפסי העירייה לקשת הלהט"בית; מינוי גורם ייעודי לנושא הקהילה הלהט"בית בתל אביב-יפו; הבטחת ייצוג להט"בי בוועדות הרשות בהן תיוצג הסיעה; נקיטת מדיניות של אפס סובלנות כלפי להט"פוביה ופשעי שנאה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית במרחב העירוני; נפעל למען אוכלוסיית הלהט"ב בגיל זקנה ונקדם פתיחת בית אבות ואמהות לקהילה.

סגור

יפו

לא החצר האחורית של תל אביב

יפו נתונה במשבר עמוק ורב פנים. מצב החינוך העירוני מחפיר וסובל מהזנחה ארוכת שנים: ההישגים נמוכים ושיעורי הנשירה גבוהים מתמיד. האפשרויות הפתוחות בפני ילדים ונוער מועטות, הן מבחינת בתי ספר והן מבחינת העשרה לאחר שעות הלימודים. נוסף לכך, תנועות הנוער המקומיות סובלות מתקציבים נמוכים. יותר מתמיד בולטת ההפרדה על רקע לאומי במערכת החינוך, החל בגיל הרך ועד בתי הספר התיכוניים.

תושביה הוותיקים של יפו נדחקים החוצה. התושבים והתושבות הערבים-פלסטינים של יפו חיו בעיר עוד לפני קום המדינה, וכעת נדחקים ממנה בשל התייקרות דרמטית של מחירי הדיור בצל פרויקטים של מגורים לעשירים בלבד. תהליך הג'נטריפיקציה הנוכחי סופו בנישול מוחלט של ותיקי וותיקות יפו מהבתים, ערבים ויהודים, והפיכת יפו לשכונה בפאתי תל-אביב המיועדת לעשירים בלבד ולנופש עבור תיירים ותושבים מבחוץ.

מגמה זו מצטרפת להלך רוח גזעני בישראל, ששיאו – חוק הלאום. דחיקת הערבים והערביות החוצה היא גם דחיקת הערבית החוצה: שינוי שמות הרחובות לשמות עבריים והיעדר שילוט בשפה הערבית. אנו מאמינים ומאמינות כי התושבים והתושבות המקוריים של יפו, מורשתם ותרבותם הם חלק בלתי-נפרד מהעיר.

האלימות משתוללת ברחובות. מעשי הרצח מתרבים, ארגוני הפשע מטילים מורא על התושבים, ואזלת היד של המשטרה לגילויי האלימות כלפי נשים בולטת מתמיד. תיקים נסגרים ללא פענוח. האלימות הרבה נובעת ראשית כל מהיעדר מסגרות לנוער, והיעדר אפשרויות לצעירים ולצעירות. יש לטפח מסגרות כאלה לאחר שעות הלימודים ולעודד תעסוקה בקרב צעירים וצעירות, ובמקביל להעמיק את אכיפת החוק בתיאום עם הציבור היפואי.

התחבורה ציבורית לוקה בחסר. מצבה יחמיר אף יותר בקרוב מאוד, עם תחילת עבודות הרכבת הקלה בשדרות ירושלים. על העירייה לפעול בתיאום עם משרד התחבורה, ולהציע פתרונות מעשיים שיאפשרו לתושבות ותושבי יפו להתנייד לשאר חלקי העיר בשנות הבנייה הצפויות. כמו כן, שכונות שלמות ביפו מנותקות מהעיר מבחינת תחבורה ציבורית, ובהיעדר מערך של מוניות שירות ביפו – אזורים שלמים מנותקים לחלוטין בחגים יהודיים ובשבתות.

נפעל לחזק את המישלמה ליפו, להרחיב את סמכויותיה ותקציבה, ולהעסיק יותר יפואים ויפואיות בשורותיה ולדאוג לייצוג הקהילות, באופן דמוקרטי, כחלק מתהליך של שיתוף הציבור. כרגע המישלמה היא גוף מתווך בלבד, חסר סמכויות ביצועיות, התלוי בעירייה; לקדם תכניות תחבורה ציבוריות חדשות לשנות העבודות על הרכבת הקלה ולתמוך בעסקים בשדרות ירושלים.

נוביל פרויקטים של דיור בהישג יד ודיור ציבורי עבור האוכלוסייה הערבית ביפו; נפעל לשפר את תשתיות התברואה, הביוב, המדרכות והצמחייה; לתמוך תקציבית בתנועות הנוער המקומיות ולעודד יוזמות חברתיות ואזרחיות; להקים בית ספר לחינוך מיוחד לציבור הערבי ביפו, כמו גם מערכת של מרכזי קידום בלימודים; להכריז על תכנית חירום למניעת נשירה; לשפר את היצע הפנאי לנוער במטרה למנוע שוטטות וחוסר מעש; לנסח תכנית עירונית לאיסוף הנשק הבלתי-חוקי; לדרוש את הפסקת האלימות המשטרתית וההתעמרות בדמות שיטור יתר, מעצרי קטינים ופרופיילינג בקהילה היפואית.

סגור

תחבורה

הולכי רגל IN - מכוניות OUT

נושא התחבורה בעיר נזנח לאורך שנים. פתרונות תחבורה חלקיים ונקודתיים הוכתבו לפי סדר יומם של יזמים (כמו למשל פרויקט אוטותל הכושל). הרכב הפרטי הועדף על פני פתרונות אמתיים של תחבורה ציבורית, והדבר גזר עלינו חיים בצל זיהום אוויר מחריף והולך, כמו גם עומסי תנועה וחנייה רבים.

שבילי האופניים מעמידים אותנו בסכנה ממשית. במשך השנים ממלמלת העירייה את אותו נאום הגנה המגלגל את האחריות לכתפי משרד התחבורה וכשליו. העירייה קיבלה החלטות תמוהות ונחפזה לשרטט שבילי אופניים על מדרכות (גם כאלה הנעצרים בתחנות אוטובוס או בדוכני מפעל הפיס) על מנת לזכות בתמריצים כספיים, מבלי להידרש לבטיחותם וליעילותם של שבילי אופניים אלה, המעמידים בסכנה את הולכי והולכות הרגל וגם את רוכבי ורוכבות האופניים.

התחבורה הציבורית אינה מספקת מענה הולם. משך שנים לא דאגה העירייה לתחנות אוטובוס המספקות צל בעת המתנה ארוכה בשמש הקופחת. נוסף לכך, הפקקים ובעיות החנייה, וכן הפקרת בטיחות התושבים והתושבות – כל אלה נובעים מהיגיון של שעבוד לרכב הפרטי, בהיעדר חלופה של תחבורה ציבורית זמינה, נוחה, מהירה ויעילה.

נפעל להשגת סמכויות בתחום התחבורה במאבק נחוש יותר מעירייה החוששת שכניסתה לתחום זה משמעותה התקפלות המדינה מאחריותה. כמו כן, העירייה יכולה לספק מענה רגיש יותר לקבוצות השונות המתגוררות בעיר ולהפעיל קווי שירות באמצעות חברה עירונית, שיתגברו את המפעילים הקיימים בחופשים, בשבתות, בחגים, בהופעות בפארק הירקון או באירועים בכיכר רבין, והכל תוך התחשבות באוכלוסייה המקומית בכל שכונה והעדפותיה, והימנעות מהפעלת תחבורה ציבורית בשבתות וחגים בשכונות עם אוכלוסייה דתית ומסורתית או בניגוד לרצון התושבות והתושבים.

העירייה בראשותנו תפעל בשיתוף המפעילים הקיימים למען תגבור וחידוש אוטובוסים עמוסים, לשינוי מסלולים וליצירת קווים שיחברו שכונות בדגש על שכונות מזרח העיר, צפון העיר ויפו. יצירת רשת עירונית של נת״צים היא חיונית להפיכת הבחירה בתחבורה הציבורית כחלופה מהירה ונוחה, ותמוהה העובדה שהעירייה כיום אינה מממשת נת״צים שכבר אושרו במשרד התחבורה. נפעל גם למען הגנה על המדרכות המשרתות את הולכי הרגל וצריכות להיות מרחב מוגן, נקי ובטוח: מדיניות התחבורה כולה צריכה להיגזר משמירה עיקשת על המרחב הזה ופינויו מכל מכשול. חשוב לזכור, כי תחבורה ציבורית יעילה קשורה גם במיתון סחרור הביקוש למגורים במרכז, לאפשרות לגור בשולי העיר ולהגיע במהירות למרכזי התעסוקה, החינוך, ההשכלה והפנאי.

[צילום: יהל גלילי]

סגור

 מה תל אביב-יפו רוצה להיות כשהיא תהיה גדולה? הנהגת העיר הנוכחית מדמיינת עיר כמו מנהטן - מגדלים, תיירים, כסף, וול סטריט. הדור שלנו מבין שיש מודלים טובים יותר, שלא מחפשים רק למקסם רווחים אלא גם לנשום, לחיות, לבלות אחה״צ עם הילדים או הכלב בגינה. יותר כיף לגדל משפחה בעיר שהיא קצת פחות מנהטן וקצת יותר ברלין

דיור

לבנות דירות - לא רק משרדים

מצוקת השוכרים והשוכרות לא שככה. יקר לגור בתל אביב - יפו, וככל שהדבר נוגע לחולדאי ואנשיו ימשיכו המחירים לעלות עוד ועוד. מבחינתם, הסובלים והסובלות מיוקר המחייה – מוזמנים להתפנות. כ-40% מתושבי ותושבות העיר חיים בדירות שכורות. אנו מאמינים ומאמינות שהעיר היא אנחנו, ולכן גובה שכר הדירה, כמו גם תנאי השכירות והמגורים הבלתי-הולמים, חייבים להימצא תחת פיקוחה הצמוד של העירייה, ושעל האחרונה להבטיח כי כל תושביה ותושבותיה יוכלו להמשיך ולחיות בה.

הדיור הציבורי נתון במשבר. החברות המשכנות, ובייחוד החברה העירונית חלמיש, מתנהלות בחוסר שקיפות וכמעט בלא פיקוח. השבחת והגדלת היצע הדיור ציבורי בעיר תסייע לשוק השכירות כולו, ונציגות של דיירי ודיירות הדיור הציבורי בתהליך קבלת ההחלטות של החברות המשכנות היא תנאי הכרחי לקיום עירייה דמוקרטית ולשיתוף ציבור אמתי.

עירייה למען יזמים וכרישי נדל"ן: ב-20 שנות עידן חולדאי, הפך "פיתוח עירוני" מושג מכובס המתאר בנייה חסרת רסן של מגדלים לעשירים, הפקעת שטחי ציבור לטובת מיזמי נדל"ן מנותקים, ג'נטריפיקציה בשכונות דרום העיר, מזרח העיר ויפו, והסבת בנייני מגורים שלמים במרכז העיר למטרות נופש ותיירות. כל אלה נעשים בלא שיתוף הציבור, וללא שקיפות כלל, כשהעירייה והעומדים בראשה מתנהלים כנציגיהם של כרישי הנדל"ן ופועלים נגד תושבי ותושבות העיר.

זה הזמן לשנות כיוון. מדיניות חולדאי הובילה אותנו לנקודה קריטית. אם לא נעצור אותה עכשיו, העיר תשתנה לבל היכר ונמצא את עצמנו בחוץ. נוביל מהפך בסדר העדיפויות: עירייה שתייצג את האינטרסים של תושביה ותושבותיה, ולא את האינטרסים של אילי ההון; עירייה שתתנהל בשקיפות ובשיתוף הציבור; עירייה שתקדם פתרונות דיור לכולם ולכולן במקום מגדלי יוקרה ומתחמים כושלים.

נפעל למען דיור בהישג יד, לרכישה ולהשכרה, בהיקף של לפחות 20% מכל פרויקט חדש; הגדלת והשבחת הדיור הציבורי, הגברת השקיפות של החברות המשכנות ונציגות לציבור הדיירות בהנהלת החברות; הפסקת הריסות הבתים ופינוי התושבים מבתיהם, ובפרט בשכונות גבעת עמל, אבו כביר, נווה עופר, נס לגויים, הארגזים, התקווה, קריית שלום, נווה שאנן, כרם התימנים, שפירא ויפו; קידום הסדרים הוגנים עבור תושבי ותושבות שכונות אלה באמצעות דיאלוג משתף; סיוע בטיפול במפגעים בטיחותיים ותברואתיים בחדרי מדרגות ודירות בדמי מפתח המתגוררים ומתגוררות בהן קשישים וקשישות או בעלי מוגבלויות; שיתוף ציבור משמעותי וייצוג צרכי כלל האוכלוסייה בתכניות פיתוח עירוני ובנייה; פיתוח "מסלול מהיר" לפיצול דירות גדולות לפי סטנדרטים שיבטיחו איכות חיים לשוכרים ולשוכרות, במקביל להחמרת הפיקוח על פיצול שלא כחוק; רגולציה, כולל פיקוח ומיסוי, על השכרת דירות מגורים לתיירות (דוגמת Airbnb), כפי שאומצה בערים רבות ברחבי עולם; בניית והפעלת תכנית לטיפול מקיף ושיקום מחוסרי ומחוסרות דיור בעיר.

[צילום: Rakoon]

סגור

חינוך

מערכת חינוך תל-אביבית לדמוקרטיה

מערכת חינוך נגישה ושוויונית, הרואה בכל ילד וילדה מטרה בפני עצמם, היא מרכיב חיוני בבניית קהילות ועיר שוויוניות. העירייה בתל אביב - יפו יכולה לתרום משמעותית לבניית מערכת כזו. עלינו להבטיח את מיצוי היכולות והכישרונות של כל ילדה וילד, ואת השוואת ההישגים בבתי הספר בשכונות הדרום וביפו לאלה שבצפון העיר, באמצעות השקעה דיפרנציאלית. חינוך שוויוני משמעו השקעה להנגשת החינוך לגיל הרך ויישום פתרון מידי לחוסר במוסדות החינוך העירוניים מחד, ושיפור משמעותי באחוז הזכאות לבגרות מאידך. 

הפערים בחינוך מתרחבים. חשוב לזכור שפערים בין הישגי תלמידות ותלמידי צפון העיר ודרום העיר ויפו אינם תופעת טבע, אלא תוצאה של מדיניות עירונית ארוכת שנים. נפעל לצמצום הפערים בין היתר באמצעות פתיחת בתי ספר עיוניים בשכונות דרום העיר, מזרחה ויפו, כמו גם באמצעות קידום ותקצוב מסגרות בלתי-פורמליות, הקמת מרכזי סיוע בלמידה ואימוץ יוזמות ושיטות לימוד חדשות. 

חינוך הוא גם ערכים. בישראל 2018, אנו עדים ועדות למערכת חינוך המקבלת תכתיבים גזעניים ולאומניים מהשר הממונה עליה. "אנחנו העיר" תשתמש במסגרות החינוך העירוניות כדי להעביר מסר של סובלנות, פתיחות, דמוקרטיה וקבלת האחר והשונה.

נפעל למען שיפור איכות ומגוון מוסדות החינוך בעיר מהגנים ועד לתיכונים, לרבות קידום ברמה העירונית של הקמת גנים דו-לשוניים ושל ערכים דמוקרטיים ופלורליסטיים במסגרות החינוך העירוניות; התנעת תכנית מלחמת חורמה בנשירה מבתי הספר; הבטחת סייעת שנייה בכל הגנים ללא יוצא מן הכלל בכל זמן נתון והגבלת כמות הילדות והילדים בגן ל-30 לכל היותר ושיפור איכות הצהרונים; הקמת מוסדות חינוך נחוצים לצרכי הקהילות בעיר, למשל מסגרות חינוך עירוני לגיל הרך, בית ספר לחינוך מיוחד ביפו ובית ספר יסודי בשכונת שפירא; הרחבת יום לימודים ארוך לבתי ספר נוספים בעיר; הסדרת נושא ההסעות לבתי הספר האזוריים: שיתוף ההורים בבחירת חברת ההסעות, שקיפות בנוגע לעלויות, פיקוח על משך הנסיעה (שלא יעלה על 20 דקות) והתייחסות נפרדת לצרכי תלמידי החינוך המיוחד.

סגור

עירייה-תושבים/ות

שיתוף ציבור, שקיפות והקשבה

צמצום הדמוקרטיה בעיר: משך שנות שלטונו הארוך בעיר, ניסה חולדאי שוב ושוב לצמצם את המרחב הדמוקרטי בעירייה. "יש לו סגנון ריכוזי", מסנגרים עליו סגניו בניסיון לתרץ את הסמכויות הדלות שהוא מאציל, אולם חולדאי חתר לפגוע בעבודת המועצה ולצמצם את בביקורת הציבור בהגבלת גישה למידע, סירב לפרסם נתונים באופן המקל על חיפוש (למשל התקציב העירוני), ואף ניסה לגבות דמי שימוש על הפגנות פוליטיות בכיכר רבין.

ועדי שכונות: במקום להעניק סמכויות ולהעצים את ועדי השכונות, יזם חולדאי את אגף רבעים ושכונות, שהוא למעשה מערכת של משרות שממנה הנהלת העירייה. האגף גורר רגליים במילוי תפקידו בקיום סדיר של הבחירות לוועדי השכונות, ולמעשה ייתר אותם. להשקפתנו, התושבים והתושבות הם שותפים מלאים בקבלת ההחלטות, ולא "לקוחות יקרים" כפי שמציג המענה הקולי של מוקד 106.

שיתוף ואי-שיתוף ציבור: מה שניסה חולדאי לכנות 'שיתוף ציבור', היה לכל היותר 'יידוע הציבור'. החלטות דמוקרטיות יותר הן גם החלטות טובות יותר לעיר, מביאות לביטוי מגוון רחב של שיקולים והיבטים ברמת ניהול התקציבים, בתהליכי התכנון העירוני, בקביעת סדרי העדיפויות ובניהול המאבקים למול הממשלה. הנגשת השתתפותם של כלל התושבים והתושבות, לרבות קבוצות מוחלשות ובעלי ובעלות מוגבלויות בתהליכי קבלת ההחלטות, היא עקרון ההפוך למדיניות של חולדאי.

עירייה בראשותנו תנגיש את המידע העירוני בכל ההיבטים, תעודד את ההשתתפות של תושבות ותושבים בתהליכי קבלת ההחלטות, תפעל לקיום בחירות לוועדי השכונות ולהענקת סמכויות נרחבות לוועדים במסגרת העירונית. חקיקה ארצית בעניין יכולה להביא להישגים בשיתוף אמתי של ועדי השכונות בתהליך קבלת ההחלטות התכנוניות בשכונות השונות, אך גם חקיקה עירונית יכולה להתחיל ולייצר אמות מידה חדשות לניהול עיר בישראל.

סגור

בעלי-חיים

הקמת מחלקה ייעודית בעירייה


חמלה היא רגש טבעי המשותף לכולנו. כתושבי ותושבות העיר, עלינו לפעול כדי להבטיח להגן על בעלי החיים מפני ניצול והתעללות. מתוך הבנה שגם לבעלי חיים ישנה יכולת לחוש סבל, כאב, שמחה ואהבה, עלינו להבין שגם הם ראויים להתחשבות, ואף הם ראויים לזכויות התואמות את צרכיהם הטבעיים.

מיגור ההתעללות בבעלי חיים: בת"א-יפו, כבכל עיר אחרת, ישנם אנשים המחזיקים בעלי חיים בתנאי התעללות – ברעב, בצמא, בשמש קופחת ותחת אלימות. בסמכותם של השירותים הווטרינריים העירוניים להחרים בעלי חיים מידי בעלים מתעללים. נקדם גישה בלתי-מתפשרת בנוגע להחרמה, לרבות עירוב המשטרה לקידום הליך פלילי. נוסף לכך, בעיר חיים עשרות אלפי חתולי רחוב, ומספרם גדל והולך. עלינו לפעול לחיסונם, עיקורם וסירוסם, ולמנוע ככל האפשר את התרבותם של יצורים שיסיימו את חייהם חולים, קפואים או פצועים.

קידום אלטרנטיבות מהצומח: כמו כן, משקי מזון מהחי הם גורם ההתעללות המוביל בבעלי חיים. בישראל לבדה עוברים התעללות ונהרגים מעל ל-300 מיליון בעלי חיים מדי שנה. אנו נפעל לחיזוק המגמה של בחירה באלטרנטיבות מן הצומח, במקום מזון מהחי, ונעודד מוסדות עירוניים שיבחרו לעשות כן. מעמדה הרם של תל אביב – יפו ומשקלה המשמעותי של הקהילה הטבעונית בה אינם נסתרים מעינינו, אדרבה: נעודד עסקים להמשיך ולהציע אפשרויות טבעוניות ונקדם אירועים בינלאומיים למען בעלי חיים בישראל.

זה הזמן שהעיר תיקח אחריות על כל תושביה, אנושיים ובעלי חיים כאחד. נפעל למען הקמת אגף להגנה על בעלי חיים בעירייה: אגף זה ידאג לטיפול מהיר בפניות בנוגע להתעללות, לשיפור גינות הכלבים, לעיקורים וסירוסים, לחינוך, להסברה ועוד; כמו כן, נקדם את סגירת פינות החי העירוניות, שהן מוקד לכליאה בתנאים בלתי-נסבלים ולהתעללות בבעלי חיים, ונעודד עסקים להציע אפשרויות טבעוניות.

סגור

תרבות, ספורט ופנאי

בריכה מסובסדת בכל רובע

העושר התרבותי של תל אביב - יפו הוא אחד מנכסיה העיקריים של העיר. העיר התברכה במגוון רחב של קהילות בעלות מורשת תרבותית עשירה ומגוונת, והיא אבן שואבת לאמנים ואמניות מכל תחומי התרבות שפועלים בה ומעשירות את חיינו בפסיפס עשיר של יצירה מסורתית בצד יצירה אוונגרדית.

ערים אחרות בעולם השכילו לרתום את האמנים והאמניות מהקהילות השונות לטובת התחדשות עירונית ושגשוג, אולם עיריית תל אביב - יפו טרם פיתחה מדיניות רצינית בנוגע לתחומי התרבות והאמנות. ובמקום לעודד יצירה מקומית ורב-תרבותיות, העירייה משקיעה בעיקר באירועי חוצות ראוותניים הפונים בעיקר לקהל שאינו מקומי.

פעילות ספורטיבית היא חלק מרכזי בחיי התרבות, ועל כן יש לעודד ספורט ולהפוך אותו נגיש וזמין לשגרת החיים של כל תושבי ותושבות העיר. נקדם הקמת מתקני ספורט בשכונות המגורים, ונקפיד על שמירת אזורי הספורט והפנאי העירוניים כמו פארק הירקון, פארק דרום, החוף, הספורטק ואצטדיון האתלטיקה נגישים ופתוחים לכולם.

נפעל למען הקמת עוד בריכות ציבוריות, כך שלפחות בריכה אחת תעמוד לרשות התושבים בכל אחד מרובעי העיר, וסבסוד הבריכות העירוניות הקיימות; עירוב הציבור באירועי התרבות הנערכים בתחומי אזור מגוריהם; קביעת אחוז סף תחתון מתקציב העירייה לתמיכה בתרבות ובספורט; הקצאת מבנים לצרכי אמנים תושבי העיר, כגון סטודיו מסובסד ומרכזי תרבויות עם דגש על תרבות מקומית; ביטול תשלומי הארנונה עבור כל העמותות (בשונה מהמצב היום שבו נהנות מפטור בתשלומי ארנונה רק עמותות הנותנות שירות).

סגור

אם תבחרו בי ותעניקו לי את המפתחות לעיר אני אשכפל לכל אחד מכם עותק

התחנה המרכזית

מחסלים את מפלצת הבטון

מפגע סביבתי, חברתי ותעבורתי חמור: התחנה המרכזית החדשה היא כישלון תכנוני ועירוני החונק את דרום העיר ואת האפשרות של השכונות הסמוכות לתחנה המרכזית להתפתח ולשגשג. ההזנחה במתכוון של התחנה המרכזית החדשה וסביבותיה, ומסירתן לידיים פרטיות, הן אות קלון לעיר. אנו מתחייבים ומתחייבות לתקן מצב זה. ביותר מ-25 שנות פעילות התחנה "החדשה", הפכה שכונת נווה שאנן זירת פשע בלתי-ראויה למגורי אדם ואישה. הגיע הזמן לקחת אחריות על מחדלי העירייה למען התושבות והתושבים ולנתב את האוטובוסים לאזורים אחרים שאינם בקרבת בתי מגורים.

סחר בסמים, עבריינות וסחר בנשים: מבנה התחנה, שחלקים רבים בו נטושים, וכן סביבתו הקרובה, הפכו לבסיס לסחר בסמים ובנשים וכר פורה לעבריינות. מדובר במבנה שפועל ללא היתר, וכל יום שחולף ללא טיפול דחוף בבעיה גורם נזק סביבתי וקהילתי עצום לתושבות ותושבי השכונות של דרום תל אביב. אין שום הצדקה להמשך המצב הקיים.

קיומן של תחנות מרכזיות איננו הכרחי במאה ה-21. התחבורה הציבורית המודרנית אינה מחייבת שימוש באכסניה עבור כניסתם ויציאתם של אלפי אוטובוסים מדי יום. התחבורה הציבורית תתנהל טוב יותר ללא תחנה מפלצתית מרכזית: כל הנדרש הוא מסופים לאיסוף ולהורדת נוסעים, ומקום להחנות את האוטובוס בזמן שאינו פעיל.

פינוי עשרות אלפי האוטובוסים הוא הפתרון המוצע לתחלואי התחנה המרכזית בדרום תל אביב, במקביל לפיתוח האזור בעתיד לטובת תושבות ותושבי האזור. ואולם, בניגוד לגישה זו, בימים אלה נידונה הארכת החוזה להפעלת התחנה המרכזית ל-24 שנים נוספות! מהלך זה אולי רווחי לכיסם בעלי התחנה המרכזית, אך יפגע שוב בתושבים ובתושבות המשלמים את המחיר הכבד על הפשעים הסביבתיים שנכפו על השכונות.

על העירייה ומשרד התחבורה לפעול למען מציאת פתרון חלופי לתחבורה ציבורית בטווח הקצר (תוך חצי שנה) בלא קשר לקידום התכנית "מע"ר בן צבי"; הכנת התשתית לפיתוח האזור ויישום הוראות תכנית המתאר של תל אביב תא/5000 בעתיד בשיתוף הציבור; מציאת פתרון הולם למבנה התחנה המרכזית לאחר שיתרוקן מאוטובוסים ברמה הארצית והמוניציפלית, בשיתוף אנשי מקצוע ברמה בינלאומית ובעיקר עם נציגי תושבי השכונות. כיוון שהרשויות אחראיות על מסירת נכס לאומי לידיים פרטיות, עליהן לתקן את המעוות ולהשיב את השטח הזה לידי תושבי ותושבות העיר, הבעלים האמתיים שלה.

[צילום:Jorge Láscar]

סגור

מבקשי ומבקשות מקלט

אימוץ המתווה של בכירי המשק

עיריית ת״א יפו צריכה לאמץ את מתווה הפליטים שהציעו בכירי המשק, שניסחו הצעה לפתרון כולל לדרום העיר. התכנית המוצעת מבוססת על פיזור אוכלוסיית הפליטים ברחבי הארץ, הרחבת אפשרויות התעסוקה, הסרת חסמים בפני מבקשי המקלט המבקשים לשכור דירות, ושיקום דרום תל-אביב. מצער שהעירייה לא חיבקה בשתי ידיים את התוכנית וניסתה להביא למימושה עד היום.

[צילום: יהל גלילי]

סגור

קו החוף

לא רק לעשירים ולתיירים

כיכר אתרים הפכה לסמל לפשיטת הרגל המוסרית של העירייה - הזנחה פושעת, סחר בנשים, מכירה של שטחי ציבור - הכל מותר בדרך להעברת הקרקע לידי יזמים פרטיים. רק החודש הרסה עיריית ת״א את הדולפינריום, שהיה יכול בקלות לעבור שיפוץ ולהיות מוסב לבריכה ציבורית מסובסדת לרווחת התושבים (אבל אז היזם שקנה את הנכס לא היה מרוויח 200 מיליון ש״ח). אסור שגם כיכר אתרים תהפוך מאתר היסטורי למגדלים סתמיים לעשירים. תל אביב צריכה ללמוד לכבד את העבר שלה. לא להרוס אלא לשמר, לא למחוק אלא לתקן. חייבים לשמור על הכיכר הציבורית האחרונה שלנו מול הים, להפיח בה חיים ולא להרוס אותה. אפשר להוסיף שימושים מסחריים ולאפשר לבניין הקיים לצמוח לגובה בהתאם לאחוזי הבנייה המורשים בחוק - אבל הדבר לא צריך לפגוע בשטח הציבורי ובזכות של תושבי העיר לכיכר פתוחה לים. כיכר אתרים לתושבים, לא לעשירים!

[צילום: Dennis Jarvis]

סגור

נשים ושוויון מגדרי

לא מתפשרות

נשים הן 58% מאוכלוסיית העיר, אך מאכלסות רק כרבע מהמשרות הבכירות בעירייה. במועצת העיר ובוועדות העירוניות ישנו תת-ייצוג לנשים, וכך גם בחלוקת התקציבים העירוניים. נוכח מיעוט נשים במוקדי קבלת ההחלטות, מקדמים העירייה והעומדים בראשה סדר יום עירוני המתעלם מצרכי התושבות ומפקיר את ביטחונן. למעשה, למעלה מ-70% מתושבות העיר העידו על העדר בטחון אישי בסיסי ברחוב.

האלימות המגדרית משתוללת ברחובות, בבתים, במקומות הבילוי ובבתי הספר. האווירה הביריונית הניכרת כלפיי נבחרות ציבור בישיבות המועצה מחד, ותכני הלימוד בגנים ובבתי הספר הרוויים סטריאוטיפים מגדריים מאידך, מסבירים כיצד הופקרו הולכי והולכות הרגל, שמרביתן נשים, במדרכות העיר; מדוע לא מותאמת התחבורה הציבורית העירונית לצרכי הנוסעים, שמרביתן נוסעות; את שחיקת תנאי ההעסקה והפרטת שירותים עירוניים תוך מעבר להעסקה קבלנית, שכן מרבית עובדי הקבלן הן נשים עובדות; את הזנחת הדיור הציבורי ועוד.

נוסף לכל אלה, נשים מקהילות מודרות כגון, קהילת הלהט"בק, אמהות-יחידניות, רווקות בגיל זקנה, נערות וצעירות ללא גב משפחתי ועוד – מתמודדות עם אתגרי תעסוקה, פרנסה ודיור, הדורשים רשת תמיכה חברתית מותאמת לצרכיהן הייחודיים. בהיעדר המענים המקיפים והמותאמים, הן חשופות יותר לגורמי סיכון, עוני ובדידות.

רשימת אנחנו העיר הוקמה בידי פעילות פמיניסטיות בולטות, ביניהן שולה קשת, אסתר עילם, מכי חכם נאמן, איריס רחמימוב וארנה לין, במטרה לקדם סדר יום פמיניסטי בכל הזירות: חינוך, השכלה, תעסוקה, דיור, רווחה, תרבות, והמרחב העירוני.

נפעל למען הטמעת שוויון מגדרי במדיניות העירונית. אנו נדאג לייצוג הולם לנשים במוקדי קבלת ההחלטות בעירייה ובחלוקת התקציבים: נטמיע תהליך של ניתוח מגדרי של התקציב העירוני, הקצאות ותמיכות עירוניות, כוח האדם בעירייה ובחברות והעמותות העירוניות, מכרזים ורכש; נדאג להבטחת ייצוג הולם של נשים בכל המשרות והדרגים בעירייה, בדירקטוריונים ובוועדות העירוניות; נפעל לצמצום פערים ואי שוויון בין גברים, נשים ואחרים בתכנון וביצוע של תכניות ושירותים עירוניים באמצעות שילוב תהליכי שיתוף ציבור וידע מקצועי בעבודת העירייה השוטפת.

נפעל למען ביטחון אישי ומיגור האלימות המגדרית נגד נשים והקהילה הטרנסית בעיר. נדאג להגברת תאורת לילה בכל חלקי העיר; נדרוש אכיפה מוגברת למיגור האלימות המגדרית והפעלת שיטור עירוני משולב לצמצום הטרדות מיניות ברחוב, במרחבים ציבוריים ובמקומות הבילוי; התניית רישיון עסק למקומות בילוי במינוי אחראי/ת על הטרדות מיניות, בהשתתפות בהדרכה בנושא ובפרסום בולט על אופני הפנייה והטיפול במקום - בהתאם לאמנת "לילה טוב"; הכשרת כלל משרתי הציבור (משטרה, צוותים רפואיים, פקידי עירייה, רווחה וחינוך) בנושא מניעת אלימות מגדרית וטיפול בנפגעות תקיפה מינית ועבירה; הטמעת תכניות מניעת אלימות וחינוך לשוויון מגדרי במערכת החינוך, הן לתלמידים ותלמידות והן לצוותים החינוכיים מגן ועד תיכון; תכנית חירום עירונית למיגור הזנאות והסחר בנשים ולשיקום נשים, טרנס, קטינים וקטינות במעגל הזנות. נקדם מציאת פתרונות מוסדיים בתחומי הרווחה, התרבות והבריאות לאימהות יחידניות ונשים זקנות החיות בגפן, והתאמת מוסדות ופעילויות עירוניים לצרכיהן וסגנון חייהן; הרחבת וטיוב הדיור הציבורי העירוני עבור זכאיות והמענים לטיפול ושיקום מחוסרות דיור.

תעסוקה ויזמות עסקית של נשים בעיר. רק 14% מהעסקים הקטנים בישראל הם בבעלות נשים. על מנת להתגבר על החסמים העיקריים העומדים בפני נשים בתחום היזמות, יש להטמיע חשיבה מגדרית במנגנונים ובמוקדי קבלת ההחלטות בתחום העסקי. יזמות מאפשרת לנשים להגיע לעצמאות כלכלית תוך שמירה על גמישות בשעות העבודה ומיקומה ופועלת לצמצום העוני בקרב נשים, במיוחד נשים מקבוצות מיעוט ונפגעות אלימות. אנחנו נעודד ונטפח תעסוקה ויזמות של נשים בתל אביב - יפו. המטרה תהא הגדלת אחוז העסקים בבעלות נשים בעיר ויצירת סביבה עסקית המאפשרת לא רק הישרדות, כי אם גם שגשוג וצמיחה; נדאג לגיבוש תכניות לתמיכה בפעילות כלכלית של נשים, בפרט נשים עצמאיות ובעלות עסקים קטנים (למשל, באמצעות גמישות רגולטורית, ארנונה מופחתת, סיוע בשיווק); למתן העדפה בגישה למכרזים לעסקים בבעלות נשים, הגמשת תנאי הסף במכרזים והתאמתם לחסמים איתם מתמודדות נשים; נעודד מעסיקים ומעסיקות בעיר לאמץ תרבות ארגונית ידידותית למשפחה וסביבת עבודה בטוחה לנשים ולהטב"ק; נפעל לגיבוש פתרונות לאתגרי התעסוקה הייחודיים של אימהות יחידניות, בעלות ובעלי מוגבלויות, נשים נפגעות אלימות והקהילה הטרנסית.

סגור

סביבה

זיהום האוויר, החופים והמים מביא לתמותה עודפת של מאות רבות של תושבים ותושבות בעיר מדי שנה, ומגביר את שכיחותן של מחלות הסרטן, הלב, האסטמה ומחלות נוספות. הבעיה לא נולדה בתל אביב - יפו, ובוודאי אינה קיימת רק בה, אולם דומה כי העירייה אינה עושה מספיק על מנת לבלום אותה.

העירייה אף מעמיקה את המצוקה, כאשר מרחבים ציבוריים וחופי ים הופכים שטחי נדל״ן פרטיים. מדיניות המִחזור והפעילות למניעת סיכונים סביבתיים מוגבלות בלבד, ובניגוד להיגיון המנחה ערים גדולות אחרות בעולם, העירייה אינה מונעת כניסת כלי רכב מזהמים אל תוך מרכז העיר. ההיפך הוא הנכון: התחבורה הציבורית מוזנחת, שבילי האופניים אינם בטוחים ואינם מכסים את העיר כולה.

רשימת אנחנו העיר מחויבת להצבת השאלות הסביבתיות והבריאותיות במרכז העשייה העירונית, לאימוץ עקרונות קיימות ולפיתוח מודל סביבתי-חברתי מתקדם. בכוונתנו לפעול למען שקיפות וטיפול במפגעים סביבתיים ובזיהום אוויר המהווים גורמי תחלואה ותמותה; הגדלת היקף הטיפול באזורי קרקע מזוהמת, בה הזיהום חודר למי התהום ודרכם מתפשט הלאה; לאיתור ולטיפול במפגעים המולידים ניחוחות אשפה המציפים את אזורי דרום העיר. הרשימה שלנו מחויבת לפעול למען תל אביב - יפו למעצמת אנרגיה סולרית, תוך שימוש בגגות העיר לטובת שטחי קליטת אנרגיה.

סגור

עסקים קטנים ובינוניים

נאבקים על הישרדות

מרקם עירוני חי ותוסס: תל אביב-יפו היא מרכז כלכלי ארצי ומוקד עולמי ליזמות וחדשנות. היא גם מרכז ליצירה תרבותית ואמנותית – כשבצד מגוון מוסדות תרבות, העיר היא מוקד לפעילות עצמאית של יוצרות ויוצרים בתחומי האמנות, העיצוב והתרבות. רחובות העיר שוקקים בפעילות מסחר ובילוי כשפסיפס עשיר ומגוון של חנויות, בתי קפה, מסעדות, מקומות בילוי ושווקים יוצרים מרקם עירוני חי ותוסס.

נאבקים על הישרדות: למרות תרומתם המרכזית לעיצוב אופייה הייחודי של העיר, העסקים הקטנים, המסחר הוותיק, והעצמאיות והעצמאיים בזירות התרבות, המוזיקה והאמנות נאבקים על הישרדות. במקום לתמוך ולטפח את העסקים הקטנים והקהילה היצירתית, מציבים העירייה והעומדים בראשה תנאים מחמירים לעסקים ונוקטים באכיפה אגרסיבית. מדיניות זו, יחד עם העלייה המתמדת ביוקר המחייה, דוחקות את העסקים הקטנים והמסחר הוותיק לפשיטת רגל ואת הקהילה היצירתית אל גבעתיים, בת ים או ברלין.

נהפוך את תל אביב-יפו מגיהינום רגולטורי המתנכל לעסקים, לבית חם עבור יוזמות עסקיות קטנות ובינוניות, ונטפח את היחסים בין בעירייה לבין העסקים. נפעל למען הרחבה משמעותית של פעילות מחלקת "קידום עסקים" בעירייה, הן מבחינת תקציב והן מבחינת סמכויות, כך שזו תלווה את העסקים יד ביד החל משלב הרעיון ועד להשגת כל הרישיונות והאישורים הנדרשים; קיצור התהליכים באמצעות הטמעת כלים דיגיטליים; חיזוק עסקים מקומיים בדגש על עסקים בבעלות נשים ואוכלוסיות מוחלשות, באמצעות שילובם בפרויקטים מקומיים, העדפה במכרזים עירוניים, ייעוץ והכוונה משפטיים ועסקיים וגמישות רגולטורית; נקיטה במדיניות של אזהרה לפני קניסה וענישה בסעיפים רבים של הפרת תקנות: כל אזהרה תלווה בהנחיות ספציפיות לגבי האמצעים הדרושים לפתרון ההפרה; תמחור דיפרנציאלי עבור שילוט המתחשב ביכולות הפיננסיות של עסקים קטנים.

סגור

זכויות עובדים ועובדות

העסקה ישירה בעירייה

מיגור העבודה הקבלנית וכל צורה של ניצול בשוק העבודה: מתוך כ-8,500 עובדים ועובדות המועסקים בידי עיריית תל אביב-יפו, כ-900 – עובדי ועובדות קבלן, מרביתם עובדי (ובעיקר עובדות) ניקיון של רחובות העיר ומתקני העירייה, או במקצועות שמירה ואבטחה, גינון, תחזוקה, הצלה ורווחה. העירייה אינה יכולה לעמוד מנגד כשמתרחשת מהפרת זכויות בסיסיות כזו. נפעל לאכיפת חוקי העבודה כלפי עסקים בעיר, והעירייה בראשותנו תקפיד על כיבוד חוקים אלו מצד ספקיה, תפעל למניעת העסקה באמצעות חברות קבלניות וחברות כוח אדם, תקדם העסקה ישירה של עובדיה, תקבל עובדים עובדות לפי אמות מידה שוויוניות ושקופות, ותעודד ייצוג הולם של נשים ושל גיוון בהעסקה של כל קבוצות האוכלוסייה בכל המשרות והדרגים.

תאונות עבודה, בייחוד בענף הבנייה, הן 'מכת מדינה'. עשרות עובדי בניין נופלים אל מותם בישראל בשנה: מאז תחילת השנה מצאו את מותם 31 עובדים ו-2 עוברי אורח בתאונות בנייה. על עיריית תל אביב – יפו לעשות כל שניתן כדי שאתרי הבנייה בשטחה יהיו בטוחים ולקדם אכיפה והעסקה של חברות בנייה המחויבות לשמירה על כללי הבטיחות באתריהן. עובדי הבניין בעיר הם חלק מהמרקם העירוני.

נפעל למען המשך תהליך העברת עובדי ועובדות העירייה להעסקה ישירה במקום העסקה קבלנית; שינוי הקריטריונים למכרזים בעיר, כדי להבטיח שמירה על זכויות עובדים, תנאי העסקה הוגנים, ביטחון ובטיחות, וכדי שספקי העירייה יבטיחו תנאי העסקה חוקיים והוגנים; נקים גוף המסייע לעובדים בעיר לשמור על זכויותיהם, בין היתר באמצעות ייעוץ משפטי מסובסד ומתן סדנאות פתוחות לקהל בנושא זכויות עובדים; ניקח אחריות לקדם שמירה על כללי הבטיחות באתרי בנייה ובפרויקטים עירוניים רחבי היקף; נקדם העסקה הוגנת בעסקים בעיר באמצעות הדרכה ואכיפה של החוק.

סגור